Trangia

מתברר שגם כאשר אנו יוצאים לטבע לטייל, גם שם אנו נכנעים לקצב החיים המהיר כביכול היומיומי שלנו. הרבה מאד אנשים שיוצאים לטייל בחיק הטבע בין היתר רוצים להכין אוכל כאשר הם מתייחסים לפעולה זו כאל מלאכת השרדות אשר יש לבצע אותה ביתר מהירות ויעילות.
כאשר נכנס פלוני אל חנות מחנאות ומחפש לרכוש לעצמו אמצעי בישול עומדות בפניו שלוש אפשרויות (למען האמת היום עומדות בפניו רק שתיים):

1)גזייה
2)בנזיניה
3)כוהליה
האפשרות הראשונה, כלומר גזייה, היא אפשרות זולה מאד יחסית לשתיים האחרות אבל היא גם הנחותה מביניהם. גזייה כשמה כן היא, עובדת על גז וככזאת היא מוגבלת לשלושה תקנים הקיימים קיום בעולם. זה הוא גם חסרונה הראשון – לא בכל מקום ניתן להשיג מיכל/בלון גז בתקן כזה או אחר. בנוסף היא גם רעשנית מאד וכמובן לא ניתנת להפעלה מעל גבהים מסויימים שכן גז קופא. מעבר לזה היא בעצם האופצית הבישול הנפוצה ביותר בקרב הפלוני הישראלי שכן היא זולה, מרתיחה מים במהירות יחסית וכביכול זה מה שחשוב.

האפשרות השניה – בנזיניה – היא האפשרות היקרה מבין השלושה ונחשבת לאמצעי בישול יעיל. היא מתפקדת מצויין בכל גובה, עמידה בתנאי מזג אויר קשים כגון רוחות, מרתיחה מים במהירות הבזק (נחשבת למהירה ביותר) ובעצם בסה"כ פונה לנתח השוק ה"מקצועי". גם במקרה שלה לא תמיד ניתן להשיג את סוג הדלק שעליו יכולה הבנזיניה לפעול (בנזיניות יקרות יכולות לפעול על מספר דלקים ולכן גם עולות הרבה יותר), גם היא עושה לא מעט רעש, בנזיניה דורשת אחזקה שוטפת של שימוש וניקיון (גם במקרה שלא טיילת שנה אתה חייב במשך אותה שנה להוציא אותה ולתחזק אותה אחרת היא תתקלקל) וגם היא נחשבת לבטיחותית בערבון מוגבל. על פניו נראית כאופציה טובה לבעלי גזיות כאשר מה שהכריע את כף המאזניים לטובת הגזיות זה כמובן המחיר.

האפשרות השלישית – כוהליה – היא הסיבה לכתיבת מאמר זה, היא בעצם האמצעי בישול הטוב ביותר בעולם כיום. לצערי אני אקדים ואומר כי כבר כמעט ולא ניתן להשיג כוהליות בארצנו הקטנטונת אך בכל זאת אני מיד אפרט איפה כן ניתן. כוהליה היא אמצעי בישול מאד פשוט ונוח. היא עובדת כמובן על כוהל. כוהל ניתן להשיג בכל מקום בעולם שכן הוא חומר מאד בסיסי המשמש בין היתר לרקיחת תרופות, חיטוי וכו'. כוהליה היא אמצעי בישול שקט מאד שכן אין איזשהי אריזת לחץ כמו בגזיות או בבנזיניות אשר גורמות לרעש משמעותי אשר יכול להפחיד בעלי חיים הנצמאים באותו איזור (דבר הנתפס כיתרון אצל המטייל הישראלי הממוצע). הכוהל אינו מסריח ואינו פוגע באיכות הסביבה כמו באמצעי הבישול האחרים. הכוהליה עליה אני ממליץ ועליה אני בעיקר כותב היא כוהליה אשר נקראת Trangia.
Trangia היא בעצם חברה שוודית (איך לא) אשר המציאה מבנה ייחודי פשוט להפליא אשר הופך את רעיון בישול על כוהל למושלם. הכוהליה השוודית נארזת למן מארז אחד הכולל בתוכו מספר פריטים: הכוהליה עצמה, סירים, מחבת, ידיות ולעיתים גם קומקום. אצל חלק מהאנשים הדבר נתפס כחיסרון אך האמת שזה ממש לא. הרי בכל מקרה נצטרך לקחת עימנו כלי בישול לא? וחוץ מזה, מה שלא רוצים – לא חייבים לקחת.
כאשר מרכיבים את הכוהליה (הרכבה פשוטה להחריד שאפילו אחייניתי בת ה-6 הצליחה) מגלים מבנה ייחודי ומעניין. מבנה ה-Trangia הופך אותה לכוהליה שעמידה בכל תנאי מזג אויר וכשאני אומר כל תנאי מזג אויר – אני מתכוון כל. ה-Trangia שלי תפקדה בשלג, גשם, רוחות של50 קמ"ש פלוס ובעצם אני לא זוכר פעם אחת שהיא לא תפקדה. המבנה הייחודי שלה רק מתעל את תנאי מזג האויר לטובת פעולת הבישול מה שהופך אותה לטובה יותר ונכונה יותר.
החיסרון הייחידי של כלי בישול זה הוא כביכול הזמן. הכוהליה נחשבת לכלי בישול איטי. זאת אומרת שבמקום להרתיח ליטר מים בזמן של 00:00:03:50 דקות בגזיה או בזמן של 00:00:01:50 דקות בבנזיניה, משתמש הכוהליה יצטרך לחכות 00:00:08:00 דקות ארוכות. זה באמת הבדל משמעותי או כמו ששמעתי פעם משהו מסביר: “זה הבדל של יותר מ-200%”. זה נשמע נורא למי שחי תחת הנורמות היומיומיות של תרבות ה-Fast Food על כל צורותיו. שחס וחלילה לא יהיה לנו זמן לשוחח בזמן שאנחנו מכינים אוכל. שרק נוכל לאכול כמה שיותר מהר אחרת....

השימוש בכוהליה, מעבר להיותו בטוח בעליל (זה גם אמצעי הבישול היחידי המאפשר בישול בתוך האוהל), הוא גם הידידותי ביותר לסביבה, הוא אינו דורש אחזקה כלשהי (בעצם אין מה שיתקלקל) והוא גם מייצר את הבישול הבריא ביותר, בישול בו האוכל נעשה לאט באופן אחיד. כאחד שמטייל הרבה, הכוהליה הפכה לציוד הנלקח לכל סוג של טיול גם לטיולים שניתן היה להביא תה בתרמוס או סנביץ' מהבית מהסיבה הפשוטה שהיא חלק בלתי נפרד מחווית ה-Outdoor. אותה חוויה המחברת בין אנשים לחבריהם, משפחותיהם והטבע.